Schubert: Die Forelle

פרנץ שוברט, מגדולי כותבי השירים, הביא לעולנו את ליד "הטרוטה" או "דג השמך" לקול ופסנתר. הבית הראשון - מדבר על אדם חובב טבע שמסתכל על העולם הירוק, ורואה את הדג. בהמשך, הבית השני - מדבר על הדייג הרשע, הרוצח, שמסתכל על הדג המקסים, ומתכנן איך לחסל אותו. לבסוף, הבית השלישי - מדבר על לכידת הדג. המוזיקה של הבית הראשון והשני הן זהות, גם לאוהב הטבע וגם לדייג הרוצח. עולה השאלה: "למה שוברט נותן את אותה מוזיקה מצד אחד לטבע היפה ומצד שני לדייג הרוצח?"; התשובה היא ששוברט מעוניין שנתרכז בכוכב של השיר שהוא הדג. אחד אוהב אותו נורא ואחד רוצה לאכול אותו, אבל עדיין הם מסתכלים על הדג, שממשיך לקפץ לו לכל אורך השיר בעזרת תפקיד הפסתנר בליד. דרך "ציור בצלילים", הפרטיטורה בעצם בנויה על מוטיב "זינוק הדג" בבית הראשון והשני. זה משתנה בבית השלישי כי הוא מתאר את החיסול של הדג, ובהתאמה הגראפיקה של התווים נראית כמו סיפור מתח שהולך ומתקדם. הקורלציה היא כה גבוהה שבקטע חיסול הדג זה נראה ממש כמו פרפור. בעצם הדג מפרפר ומחוסל. אז למה חזרו למוזיקה של ההתחלה? מוזיקה דורשת מבנה מעגלי של ABA, ולכן זה סוג של סגיר, קלואוז'ר. הרומנטיקנים שבנינו יסבירו כי אולי "יש עוד דגים בים", ובעצם הטבע מחדש את עצמו. דעתכם?