למרות הדכדוך ולמרות זה שאני יודע ששירים לא עושים מהפכות, שירים מטבלים את החיים ועושים אותם מתוקים יותר ואופטימיים יותר, גם עבורי וגם עבור אנשים אחרים. וזו בעצם מקומה של התרבות, לעשות את החיים נעימים יותר ואופטימיים יותר. ואם מדברים על אופטימיות, על מתיקות, המילים של עדית פאנק מבטאות את הכל.
אני מאמין שחינוך זה קודם כל דוגמא ואני מצפה שמי שמוליך את העם, ברגע שהוא נבחר, יהווה דוגמא ומופת לכולם, כמו ששיר ברגע שמשדרים אותו, הוא משודר לכולם! ולא רק לסקציה מסוימת. שנה טובה.
