כשאלוהים אמר בפעם הראשונה

אלבום הבכורה של כספי יוצא בשנת 1974 ללא שם. כספי עשה בו עבודה פורייה, ניגן את כל הכלים באלבום, היה אחראי ברוב השירים גם לטכנאות האולפן והעיבודים (קיבל השראה מסטיבי וונדר בכל חוליה בהכנה). בהמשך למגמה שהייתה ב"מאחורי הצלילים", מתי משלב באלבום שירי משוררים כמו "כשאלוהים אמר בפעם הראשונה" של המשורר נתן זך. בהמשך מתי כספי הלחין טקסטים רבים של נתן זך.
ניתוח השיר -
# "כשאלוהים אמר בפעם הראשונה יהי אור, הוא התכוון שלא יהיה לו חשוך" - לפי התנ"ך, ביום הראשון הורה אלוהים שיהיה אור, וכך היה. אבל - את הכוכבים המאירים (כמו השמש) הוא ברא רק ביום הרביעי. בשיר של זך, בעזרת צמד המילים "בפעם הראשונה", הוא מצביע על כך שהיו פעמיים בהם אלוהים ברא את האור. כשאומרים זאת כך, מייד נשאלת השאלה: למה פעמיים? האם לא הצליח לו בפעם הראשונה? אולי הצליח אך הוא התחרט? כמו כן האם לאל יש חולשות? הוא לא רואה בחושך?
# "הוא לא חשב באותו רגע על השמיים, אבל העצים כבר התחילו מתמלאים מים וציפורים קיבלו אויר וגוף" - כשהוא אמר ויהי אור בפעם הראשונה הוא לא חשב על השמיים, שאולי כבר נבראו. אבל - אפילו שהוא לא חשב על מערכת מזג האוויר והגשמים, מערכת זו החלה לתפקד, וגשם ירד על העצים. מדובר ברמז ראשון לעובדה שלמהלך הבריאה יש משמעויות שלא נלקחו בחשבון, יש לה כוחות משל עצמה. היא אולי אפילו יותר מתוחכמת ממי שהקים אותה.
# "אז נשבה הרוח הראשונה אל עיני אדוננו" - הרוח כביכול תפסה אותו בהפתעה. היצירה הפכה למעין "גולם שקם על יוצרו" מכייון שהרוח גרמה לו לראות לראשונה שדברים יצאו משליטתו. השימוש ב"אדוננו" מרבל משמעות אירונית.
# "והוא ראה אותה במו עיני ענן כבודו" - שורה זו אירונית לחלוטין. אלוהים אינו ענן! הוא מתגלה כענן בכדי לפגוש אותנו, בני האדם. מדוע הוא צריך להיהפך לענן כדי לראות רוח?
# "וחשב כי טוב. הוא לא חשב באותו רגע" - למרות עצמאות מערכת הבריאה נראה שהאלוהים אינו מתנגד לכך. בשיר הוא מצטייר כצופה פאסיבי. המשפט נשבר באמצע, ועל ידי כך נרמז שהוא כבר לא מתכנן יותר, לא חושב בנקודה זו על התוצאות האפשריות של הבריאה.
# "על בני האדם, בני אדם לרוב" - הוא לא חשב על האדם. הוא אמנם נוצר על ידיו, אבל הוא לא מתעניין בו, בעוד הוא כבר הפך לרבים. אפשר לראות גם את חוסר העניין של ה' באדם כאטימות.
# "אבל הם כבר התחילו לחשוב על עצמם בלי עלים" - בני האדם התחילו לחשוב על עצמם. בעצם אומרים: "אם אלוהים לא דואג לנו אז אנחנו נדאג לעצמנו". הכוונה ב"בלי עלים": או שזה קרה לפני אכילת התפוח (לא הגיוני כי הם רבים), או אחרי תקרית עץ הדעת (רמז למרידה באל וקבלת התבונה).
# "וכבר החלה מתרקמת בליבם" - מה המזימה הזו, לא כל כך ברור, אבל ללא ספק עצם קיומה מדגימה את עצמאות בני האדם.
# "מזימה על מכאוב" - לא ברור לחלוטין מכאוב למי? לעצמם? לו?
# "כשאדוננו חשב בתחילה על הלילה. הוא לא חשב על שינה.." - שורה הממחישה כי ה' ברא את העולם בשבילו ולא למען האדם. היישות הזו לא זקוקה לשינה.
# "כך, כך אהיה מאושר, אמר בליבו האלוהים הטוב. אבל הם כבר היו לרוב" - האם ה' ברא את העולם כמשחק? כיצירה? כי הוא לא מאושר. וכמונו, האנשים, שלא מאושרים, הוא חשב שמשהו חיצוני יסב לו אושר. אבל האל לא יכול היה להיות מאושר בגלל בני האדם, הרוקמים כל הזמן מזימות של כאב.
נראה ששיר זה ניתן גם לפירוש ארס פואטי (תופעה בה אמנות עוסקת באמנות), בהיות המשורר דומה לאלוהים. שניהם בוראים יש מאין, ולא יכולים לשלוט לחלוטין על היצירה לאחר שסיימו אותה. אפשר לומר שתוכניתו של האל לברוא עולם הצליחה, אך לא הביאה לו את האושר המיוחל. כך גם השירים לאחר שהם נכתבים על ידי המשורר לא תמיד מביאים לו בהכרח אושר.