יש לי מילים

לאחר הפירוק מלהקת תמוז, זילבר פונה לקריירת סולן ומפתח סגנון ייחודי שעיקרו פזמונים ליצניים מלאי רמזים של ייאוש מהחיים. אפשר לראות זאת דרך שמות שיריו: "דרך ללא מוצא", "אני שוכב לי על הגב", "הנה אנו המיואשים", "התמהוני" ועוד. את המילים כתבו אהוד מנור, רותי נוי, יעקב רוטבליט, אבל המזוהה ביותר היה שמואל צ'יזיק. גם מהבחינה המוסיקלית הלחנים שלו מצטיינים בהרבה חסכנות, פשטות ותמציתיות, עם השפעה של פאנק וג'אז. כשרואים את זילבר ישנה הרגשת אלתור. הוא עובד בבית כדי שבהופעות ייראה שהוא "שולף מהשרוול". גם הדיקציה של זילבר היא ייחודית, עם משהו ילדותי, בתוספת גמגום מוסיקלי, כשהוא הרבה פעמים חוזר על סופים של מילים, תנועות גמלוניות וחיוך ביישני. הדבר מעניק לו עטיפה של מוקיון תמהוני. כך למשל, השיר לפניכם - "יש לי מילים" - מאפיין אותו, שם העברית של זילבר עם כביכול טעויות מכוונות, מעין שירת ג'יבריש גאונית.