loader
day

Voices · Russ Ballard

התפנית הגדולה בהתפשטות הדת האיראנית הגיעה עם האל-אדם מיתרה (או מיתראס),

מיתרס, בפרסית, פירושו חברות, או הסכם או אמנה. מיתרס, או מיתרה, הוא גם שמו של אל ארי קדום. האל הזה מוזכר בפעם הראשונה בכתובים בהסכם שנערך בשנת 1400 לפני הספירה בין האימפריה החיתית ובין השליטים של ממלכת מיתני הקדומה, שהיתה ממלכה מסופוטמית חשובה באמצע האלף השני לפני הספירה. השלטון במיתני היה בידי אריסטוקרטיה של לוחמים ארים, שהביאו עימם את הפתנאון ההודי. מיתרה נזכר כערב להסכם המיתני-חיתי-חורי, יחד עם אלים ידועים אחרים מהמיתולוגיה ההודית, כמו ורונה ואינדרה. בכתבים אחרים מוזכר מיתרה כאל משולב עם ורונה.

מומחיותו העיקרית היתה כדיין הנשמות.

מיתרס שימש גם כשם לבני אדם, מלכים ואצילים. כמה מלכים ארמנים, אנטליים, קפדוקים (מרכז טורקיה) ופרתיים נקראו מיתרדטס. בתנ"ך מוזכר מתרדת כגזבר של כורש (עזרא א' 8). מיתרני, או מיטרני, וכן הטיות אחרות, הם שמות משפחה איראניים נפוצים(גם אצל יוצאי איראן בישראל) עד היום.

במאה השלישית שלפני הספירה הופיע מיתרה כדמות אנושית, אדם-אל, הקשור בדת הזרתוסטרית. זה קרה עם הופעתם של הפרתים, עם ארי-איראני, שבהעדר היסטוריה כתובה (לכל העמים האריים לא היה כתב), לא ידוע הרבה על מוצאו. עם הופעתם במזרח אירן, באמצע המאה השלישית לפני הספירה, התמרדו הפרתים נגד השלטון הסלווקי-מוקדוני שמרכזו היה בדמשק, אך המלך הסלווקי אנטיוכוס השלישי ניצח והכניע אותם בשנת 206 לפני הספירה, שנתיים אחרי מותו של האל-אדם מיתרה.

בשנת 190 לפני הספירה ניצחו הלגיונות הרומאים את הסלווקים בקרב מגנזיה (בטורקיה) – וכך איפשרו לפרתים להשתחרר מעול הסלווקים.

אחר כך, ככל שגבר כוחם, כבשו הפרתים לעצמם חלקים גדלים והולכים מן האימפריה הפרסית שהתקיימה עד לכיבושי אלכסנדר. הפרתים לחמו בסלווקים ללא הרף, וב-163 לפני הספירה נהרג אנטיוכוס אפיפנס (הידוע מסיפורי המכבים) במלחמה נגדם. ב-139 לפני הספירה שבה מלך הפרתים מיתרדטס הראשון את המלך הסלווקי, וכבש את סוריה.

כך ארע, שלאחר שהרומאים הכריעו את הממלכות הסלווקיות של יורשי אלכסנדר, הם נקלעו לשרשרת מלחמות שנמשכה 250 שנים נגד הפרתים, על השליטה במערב הקשת הפורה. ארבעה עשורים לפני הספירה אף הגיעו הפרתים לירושלים והשליטו שם את החשמונאי שלהם, מתיתיהו אנטיגונוס השני, למשך ארבע שנים, עד שהרומאים שבו והשתלטו על יהודה והמליכו את האיש שלהם – המלך הורדוס.

האמונה במיתרה, שנחשב גם כאל הגייסות והחיילים, התפשטה והגיעה מן הפרתים אל יריביהם, חיילי הלגיונות הרומאים. הלגיון הרומאי ה-15, האפולונאי, לחם ביהודה תחת טיטוס בשנים 67 עד 70 לספירה. אחרי המלחמה נשלח הלגיון למצרים למנוחה ולהתרעננות, והשורות שדוללו ביהודה התמלאו על ידי חיילים קפדוקים שהביאו עימם מהמולדת את האמונה במיתרה. מאוחר יותר, כשהועבר הלגיון ה-15 לשרת על גדות נהר הדנובה, הקימו שם חייליו מקדש למיתרה. בבריטניה, שם חנו שלושה לגיונות רומיים, נמצאו מקדשים למיתרה בסמוך למחנותיהם, אחד מהם ליד כנסיית סנט-פול בלונדון, אחד בוויילס ושלושה בצפונה של אנגליה. מקדשים רבים למיתרה נמצאו בגרמניה. הקיסר קומודוס, בנו של מרקוס אורליוס, ששלט ברומא בסוף המאה השניה נחשב למיתראני, וכמוהו קיסרים נוספים באותה תקופה.

וכך, במערכת המלחמות הארוכה הזאת בין הפרתים והרומאים,זלגה האמונה הפרתית במיתרה אל הליגיונות הרומאיים מן העבר השני של החזית. כאשר לחמו הלגיונות הרומאים נגד הפרשים הכבדים והפרשים הקלים של הפרתים, נישא שמו של אותו אל על שפתותיהם.

דרך חיילי הליגיון הגיעה האמונה במיתרה אל אזרחי האימפריה ונשותיהם ונעשתה לאחת הדתות החשובות של האימפריה. וכך נוצר המצב שאותה דת איראנית היתה משותפת לשתי האימפריות הגדולות של המזרח והמערב.

עד לעלייתה של הנצרות.


D.L
מבצע:
Russ Ballard ℗ 1984 EMI Records USA
נוסטלגית
נוסטלגית
play
רוק
play
16
plus המוזיקה שלי
16 צפיות
+ עוד
D.L
0 תגובות