loader
day

Wild Swans - Worst Year Of My Life

אנו רגילים לחשוב במובנים של קוטביות
קר חם שחור לבן רטוב יבש ועוד ועוד
הקור והחום הם ביטוי של מצב על סקאלה - זהו ביטוי של אותה מידה.
אם אני אלך בשביל בסופו יש ימין ושמאל , אנו מתוכנתים לחשוב ב"שניי צדדים למטבע"
אך אני יכול לבחור בדרך שלישית להמשיך ישר.
זאת אומרת שיש 3 אפשרויות.
שאני אומר רצפה ותקרה יש בניהם חלל מימד שלישי.
דבר והיפוכו אחד הם.

דבר והיפוכו הם שני קצוות על אותו רצף, שני קצוות של אותה התכונה.

חושך ואור הם על אותו הרצף. חושך הוא העדר האור. קמצנות ונדיבות הם על אותו הרצף, חכמה וטיפשות, נהנתנות וסגפנות, נאמנות ובוגדנות, שמחה ועצב. העולם שלנו הוא דואלי בגלל שהוא יחסי. ככה אנו תופסים אותו. ככה המוח שלנו תופס את הדברים, אין למוח אפשרות לתפוס את המוחלט. ללא היחסיות המוח שלנו לא יתפוס את המהות הזאת בכלל…


המוח הוא סוג של פריזמה. העבר קרן אור דרך הפריזמה ומיד האור יתחלק ל- 7 צבעים. ההיגיון הוא כמו מספריים. הוא חותך, הוא מפריד בין דברים. כל דבר שתעביר דרך המוח יהפוך להיות דואלי. חיים ומוות הינם חיים ו-מוות. במציאות הם חיימוות. זו הייתה צריכה להיות מילה אחת ולא שתיים, אפילו ללא מקף באמצע. חיימוות זוהי תופעה אחת. אהבהשנאה זוהי תופעה אחת. חושכאור זוהי תופעה אחת. חיובישלילי זוהי תופעה אחת. אבל כשאתה מעביר את התופעה הזאת דרך המוח, האחד מתחלק מיד לשניים. חיימוות הופכים להיות חיים ומוות. ולא רק שהם מופרדים הם אפילו הופכים להיות ניגודים. מוות מנוגד לחיים. כעת, נסה להפגיש בין השניים – הם לעולם לא ייפגשו.

קיפלינג אמר: "המזרח הוא מזרח והמערב הוא מערב, ושניהם לעולם לא ייפגשו."

בהיגיון זה נכון. כיצד המזרח יפגוש את המערב? כיצד המערב יפגוש את המזרח? אבל מבחינת הקיום אלו לגמרי שטויות – הם נפגשים בכל מקום.

לדוגמא, אם אתה נמצא בהודו, האם זה מזרח או מערב? אם אתה משווה ביחס ללונדון – זה המזרח. אבל אם אתה בודק ביחס לטוקיו – זה המערב. אז מה זה בדיוק, מזרח או מערב?

בכל נקודה המזרח והמערב נפגשים. השניים נפגשים בכל מקום. אין נקודה אחת שבה מזרח ומערב אינם נפגשים, ואין אדם שבו מזרח ומערב לא נפגשים. זה לא יכול להיות אחרת. הם חייבים להיפגש. המציאות אחידה, אותם שמים.
על מה אנו מדברים? כל דבר, כל מהות, היא על רצף בין הפלוס שלה לבין המינוס שלה, בין קצה אחד לקצה האחר. ככל שאתה נוטה לצד אחד ככה יש פחות מן הצד השני וההיפך. ודבר אחד אינו יכול להתקיים ללא השני, הם אחד, אחדות

העולם כפי שאנו מכירים אותו הוא בעל שלושה ממדים מרחביים. לקו ישר יש ממד אחד כיוון שיש לו רק דרגת חופש אחת. למישור יש שני ממדים.

לפי תורת היחסות, ליקום ארבעה ממדים: שלושה הממדים המוכרים (אורך, רוחב ועומק), וממד הזמן. לארבעת הממדים הללו ניתן השם "מרחב-זמן".


ישנן תאוריות נוספות, שאינן נתמכות בניסויים, שגורסות שביקום שלנו ישנם יותר מארבעה ממדים. הראשון שהציע תאוריה כזו, היה הרב שם טוב גפן, שטען שקיימים ביקום אינסוף ממדים, אבל מכיוון שחושי האדם מוגבלים הוא אינו יכול לחזות בהם. בניסוחים המוקדמים של תורת המיתרים גרסו שהיקום מורכב מ-10 ממדים. מאוחר יותר, לאחר ששופרו המשוואות, הגיעו למסקנה שהיקום מורכב מ-11 ממדים - מתוכם 10 ממדים הם מרחביים, וממד זמן אחד, ואולם ישנן תורות אחרות שלפיהן מספרים אחרים של ממדים. לפי תורות אלו הממדים הנוספים (נוסף על ארבעת הממדים המוכרים) הם, ככל הנראה, קומפקטיים ומזעריים, ולכן איננו מבחינים בהם ביום יום. לפי פיתוחים בתורת העל-מיתר ותורת M הדרך היחידה שלנו לחזות בממדים הנוספים היא באמצעות כוח הכובד. זאת מכיוון שהגרביטון, החלקיק הנשא של הכבידה, הוא היחיד המסוגל "לגלוש" לממדים הנוספים, בעוד החלקיקים הנשאים של שאר הכוחות, או חלקיקי החומר אינם מסוגלים לעשות זאת, והם "כבולים" לשלושת ממדי המרחב הפרוסים. ישנן תקוות שניתן יהיה לחזות בממדים הנוספים, ואולם עד כה עדיין לא נמצאו עדויות נסיוניות לקיומם של ממדים נוספים.



D.L
מבצע:
Wild Swans
נוסטלגית
נוסטלגית
play
אינדי
play
38
plus המוזיקה שלי
38 צפיות
+ עוד
D.L
0 תגובות